תשתית חברתית וטכנולוגית למוביליות
הופה בונה עבורם רצף ליווי שמתחיל בבית הספר ונמשך במעבר לשירות, להשכלה, להכשרה ולתעסוקה.
המודל
המודל משלב מבוגר משמעותי שיוזם קשר ומלווה לאורך הדרך, מערכת טכנולוגית לאיתור מוקדם ולמעקב, ומאגר מענים ארצי שמסייע לצעירים להגיע להזדמנויות קיימות ולהתמיד בהן.
אי־שוויון בהזדמנויות מנציח פערים בין־דוריים
צעירים הגדלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ובפרט אלה שאין להם עורף משפחתי יציב, נדרשים לעיתים לנווט כמעט לבדם את הדרך לבגרות.
מי שרואה אותו, ומי שלא
לצעיר שגדל בסביבה תומכת יש לרוב מי שרואה אותו, מכוון אותו, פותח דלת ועוזר לו בצמתי ההחלטה. צעיר ללא עורף כזה עלול להחמיץ הזדמנויות מכריעות בתחומי השירות, ההשכלה והתעסוקה.
הניתוק אינו מתרחש ביום אחד
הוא עשוי להתחיל כבר בבית הספר, בירידה בנוכחות, בהתרחקות מהלמידה או בתחושת חוסר שייכות, גם לפני שמופיעה נשירה גלויה. בהמשך, במעברים בין חינוך, שירות, השכלה ותעסוקה, צעירים עלולים לאבד קשר עם גורמי תמיכה ולהתרחק גם מהזדמנויות שכבר קיימות עבורם.
הבעיה אינה רק נשירה, אלא הפער בין קיומן של הזדמנויות לבין היכולת של כל צעיר להגיע אליהן ולממש אותן.
מה נדרש כדי לחבר צעיר למענה
המענים קיימים, אך כדי לחבר צעיר למענה המתאים נדרשים היכרות אישית, זיהוי בזמן, קשר של אמון וליווי שמסייע לו להפוך הפניה להשתלבות בפועל.
המחיר הלאומי וההזדמנות הכלכלית
המלחמה והשלכותיה העמיקו פערים קיימים והכבידו על מערכות התמיכה.
כשמערכות התמיכה נפגעות
כאשר מסגרות, קהילות ורשתות משפחתיות נפגעות, צעירים שיש להם פחות משאבים חלופיים עלולים להיפגע במיוחד.
מחיר אישי, חברתי וכלכלי
לניתוק מהשכלה, משירות ומתעסוקה יש מחיר אישי, חברתי וכלכלי. מנגד, השקעה בתמיכה מתמשכת ובהשתלבות עשויה להגדיל את סיכויי הצעירים לעצמאות, לתעסוקה ולמימוש יכולותיהם, ולתרום לאורך זמן לצמצום הפערים ולחיזוק המשק.
פחות פתרונות קצה
הליווי מוריד את הצורך בהישענות על מוסדות מדינה ומפחית את הצורך במציאת פתרונות קצה ברווחה, ביטוח לאומי, אכיפת החוק ותמיכה ע"י מוסדות ועמותות.
ה־למה העמוק שלנו
אף צעיר לא אמור להיות בלתי נראה, ועתידו לא צריך להיקבע לפי המקום שבו גדל.
לכל צעיר מגיע מבוגר שרואה אותו, מכיר אותו ומסייע לו לזהות הזדמנויות, להגיע אליהן ולהתמיד בהן.
האתגר החברתי
לכן האתגר החברתי אינו רק למנוע נשירה, אלא להבטיח שגם לצעירים שאין להם עורף משפחתי יציב תהיה תמיכה שמתחילה בזמן, עוד בבית הספר, ומלווה אותם בדרך להזדמנות הבאה ולבגרות עצמאית.
מודל הפעילות והשינוי החברתי
הופה בונה עבור צעירים ללא עורף משפחתי את הרצף שחסר להם: מבוגר שמכיר אותם, מערכת שמזהה בזמן כשהם מתחילים להתרחק, ורשת שמחברת אותם להזדמנות הבאה.
מבית הספר אל החיים הבוגרים
המודל מתחיל בבית הספר וממשיך אל המעברים הקריטיים לבגרות, תוך חיבור בין חינוך, שירות, השכלה, הכשרה ותעסוקה. הופה אינה מחליפה את המענים הקיימים, אלא מסייעת לצעיר להגיע אליהם בזמן הנכון, להתגבר על חסמים ולשמור על רצף של קשר ותמיכה גם במעבר ממסגרת אחת לאחרת.
המודל משלב ארבעה רכיבים מרכזיים
- א
מוביל הופה
מבוגר משמעותי המלווה את הנער או הצעיר באופן יזום, מזהה סימני ניתוק ומהווה גורם תמיכה יציב בצמתי ההחלטה ובשגרת היומיום. הליווי כולל סיוע בהתמודדות עם חסמים יומיומיים, תמיכה במצבי מצוקה והכנה למעברים משמעותיים, כגון הגיוס לצה״ל והכניסה לחיים הבוגרים.
- ב
מערכת טכנולוגית
פלטפורמה המייצרת תמונת מצב עדכנית, מסייעת לזהות סימנים מוקדמים של ניתוק ותומכת במעקב אחר הצעיר לאורך זמן.
- ג
מאגר מענים ארצי
תשתית המנגישה מענים קיימים בתחומי השירות, ההשכלה, ההכשרה, התעסוקה, הזכויות, התמיכה הרגשית, הדיור והקהילה, ומסייעת לחבר אליהם את הצעיר בהתאם לצרכיו. איגום משאבים שמאפשר שימוש של הקיים ולא יצירת תוכניות חדשות.
- ד
סל מענים אקוטי אישי
מענה מהיר לחסמים בסיסיים ונקודתיים (כגון מזון, ציוד לימודי, משקפים, אבחונים, נסיעות, או מענה רפואי ודנטלי) שבלעדיהם הצעיר אינו יכול להתפנות ללמידה ולהתקדמות, ועלולים להידרדר לניתוק מתמשך.
ההיגיון המניע את המודל
ההיגיון המניע את המודל פשוט: זיהוי מוקדם מאפשר התערבות בזמן; קשר אישי מאפשר להבין את צרכיו של הצעיר ולפעול יחד איתו; החיבור למענה המתאים מסייע לו לממש את ההזדמנות; רציפות הליווי נועדה לחזק את הסיכוי להתמדה, להשתלבות ולהתקדמות לעבר עצמאות.
השינוי החברתי
השינוי החברתי שהופה שואפת לחולל הוא צמצום הפער בין צעירים שיש להם עורף משפחתי המסייע להם להתקדם, לבין צעירים שנאלצים לנווט את הדרך לבגרות כמעט לבדם.
מערכת השותפים ומעגלי ההשפעה
הופה פועלת לצמצום אי־השוויון בהזדמנויות בקרב צעירים, באמצעות בניית רשת תמיכה אישית, חברתית ומערכתית המאפשרת להם להתמודד עם אתגרים, לממש הזדמנויות ולהתקדם לעבר חיים בוגרים ועצמאיים.
איך מוגדר קהל היעד
קהל היעד של הופה אינו מוגדר רק לפי גיל, מצב כלכלי או השתייכות גיאוגרפית, אלא לפי הפער בין ההזדמנויות העומדות בפני הצעיר לבין התמיכה הזמינה לו כדי להגיע אליהן ולממש אותן.
לא לכל הצעירים אותה רשת
הופה פועלת מתוך הבנה כי לא לכל הצעירים עומדת אותה רשת של מבוגרים, קשרים ומשאבים. יש צעירים שיכולים להיעזר במשפחתם כדי לקבל הכוונה, להתמודד עם משבר, לפתוח דלת או להתגבר על חסם בירוקרטי. אחרים נדרשים להתמודד עם אתגרים דומים ללא תמיכה מספקת. הפער הזה עלול להשפיע על השתלבותם במסגרות חינוכיות, בשירות, בהכשרה מקצועית ובתעסוקה, ועל יכולתם להתמיד ולהתקדם לאורך זמן.
לא רק מניעת נשירה
לכן, הופה אינה מסתפקת במניעת נשירה או בהפניה לשירותים קיימים. היא מבקשת לבנות עבור צעירים הזקוקים לכך את הרצף שבין זיהוי הצורך, הקשר האישי, קבלת המענה וההתקדמות להזדמנות הבאה.
המוטבים הישירים: צעירים בגילי 14–26 הזקוקים לרשת תמיכה יציבה
ליבת הפעילות של הופה היא צעירים בגילי 14–26, הנמצאים בשלבי המעבר שבין גיל ההתבגרות לחיים הבוגרים, ושעבורם היעדר תמיכה אישית מספקת עלול להקשות על השתלבות, התמדה ומימוש הזדמנויות.
שני מסלולים המרכיבים רצף אחד
הפעילות מתחלקת לשני מסלולים המרכיבים רצף אחד: מסלול בית הספר (14–18) ומסלול הבוגרים (18–26).
עם כלל התלמידים והבוגרים
הופה פועלת במסגרת בית הספר והקהילה עם כלל התלמידים והבוגרים במסגרות שבהן היא פועלת, ולא רק עם צעירים שכבר זוהו כמצויים בסיכון או פנו לעזרה. גישה זו נועדה לאפשר זיהוי מוקדם גם של צעירים שקשייהם אינם גלויים, ושעלולים להתרחק בהדרגה מהמסגרת ומההזדמנויות העומדות בפניהם.
קבוצה זו כוללת, בין היתר, צעירים המתמודדים עם אחד או יותר מהמצבים הבאים
-
סיכון לניתוק ממסגרות חינוכיות
צעירים המראים סימנים מוקדמים של התרחקות מבית הספר, ירידה בנוכחות, ירידה במעורבות או פגיעה בתחושת השייכות, גם כאשר טרם נשרו בפועל.
-
היעדר עורף משפחתי מספק
צעירים שאין בחייהם מבוגר זמין או רשת תמיכה יציבה שיכולים לסייע להם בקבלת החלטות, בהתמודדות עם משברים ובמימוש זכויות והזדמנויות.
-
חסמים מעשיים המעכבים התקדמות
צעירים הזקוקים למענה נקודתי בתחומים כגון תחבורה, ציוד לימודי, טיפול או היבטים בירוקרטיים, כדי שיוכלו להשתלב במסגרת ולהתמיד בה.
-
קושי במעברים בין מסגרות
צעירים הזקוקים לליווי במעבר מבית הספר לשירות צבאי או לשירות הלאומי־אזרחי, להשכלה, להכשרה מקצועית או לתעסוקה.
-
קושי להתמיד במסלול שנבחר
צעירים שכבר השתלבו במסגרת או קיבלו הפניה למענה, אך זקוקים לקשר אישי, להכוונה ולמעקב כדי שההזדמנות תהפוך להתקדמות ממשית ומתמשכת.
צורכי הליווי משתנים
צורכי הליווי משתנים בהתאם לגיל, למצב האישי, למסגרת שבה הצעיר נמצא ולרמת התמיכה העומדת לרשותו. הופה אינה מניחה שכל צעיר מהפריפריה או כל צעיר המתמודד עם קושי זקוק לאותו מענה. היא מתמקדת בצעירים שהיעדר תמיכה מספקת או חסמים אחרים מקשים עליהם להשתלב, להתמיד ולממש הזדמנויות, ושעבורם שילוב של קשר אישי, זיהוי מוקדם, הסרת חסמים וחיבור למענים קיימים עשוי לשנות את מסלול ההתקדמות.
המעגלים שסביב הצעיר
מהמשפחה ועד המשק, השכבות שמרכיבות את רשת התמיכה.
2. המעגל המשפחתי: הורים ובני משפחה
המשפחה היא גורם תמיכה משמעותי בחיי צעירים, אך היכולת לספק תמיכה והכוונה אינה זהה בכל בית. חלק מהמשפחות מתמודדות עם עומס כלכלי, רגשי או תפקודי, וחלקן זקוקות בעצמן להכוונה ולסיוע במיצוי מענים קיימים.
הופה פועלת לצד המשפחה, ולא במקומה. כאשר הדבר מתאים, הליווי יכול לחזק את יכולת ההורים ובני המשפחה להבין את צורכי הצעיר, להכיר אפשרויות העומדות בפניו ולהיות שותפים להתקדמותו. עם זאת, המשפחה אינה תנאי להשתתפות בתוכנית ואינה מוקד הפעילות המרכזי שלה.
3. המסגרות החינוכיות ואנשי המקצוע: שותפים בזיהוי מוקדם ובמניעת ניתוק
בתי הספר, מרכזי החינוך והמסגרות שבהן פועלת הופה הם שותפים מרכזיים ביכולתה לזהות קשיים בשלב מוקדם ולפעול לפני שהניתוק הופך לנשירה או לפגיעה ממושכת בהתקדמות הצעיר.
הופה מסייעת למסגרות אלה לחזק את הקשר האישי עם צעירים, לזהות סימני התרחקות, לתאם מענים ולעקוב אחר השתלבותם בפועל. המודל אינו מחליף את עבודתם של אנשי החינוך, הטיפול והרווחה, אלא מבקש לחזק את היכולת לפעול באופן יזום ומתמשך, ולחבר בין הצעיר לבין המענים המתאימים לו.
4. צה״ל, השירות הלאומי־אזרחי ומסגרות ההמשך: שותפים לרצף החיים הבוגרים
המעבר מבית הספר לחיים הבוגרים כולל החלטות משמעותיות הנוגעות לשירות, להשכלה, להכשרה מקצועית ולתעסוקה. עבור צעירים שחסרה להם רשת תמיכה יציבה, המעברים הללו עלולים להיות נקודות שבהן הקשר למסגרת הקודמת נחלש לפני שנוצר קשר עם המסגרת הבאה.
הופה שואפת לחזק את הרצף במעברים אלה, באמצעות הכנה, הכוונה, חיבור למענים ומעקב אחר ההשתלבות בפועל. בהתאם לצורכי הצעיר ולשותפויות הקיימות, מעגל השותפים עשוי לכלול גורמי צה״ל והשירות הלאומי־אזרחי, מוסדות להשכלה ולהכשרה, מעסיקים ושירותים קהילתיים.
5. הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה והמערכות הציבוריות
הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הם שותפים מרכזיים בהרחבת המענה לצעירים ובהטמעת מודלים אפקטיביים לאורך זמן.
הופה מסייעת לרשויות ולמערכות הציבוריות לחזק את הזיהוי המוקדם, לשפר את החיבור בין שירותים קיימים ולבסס ליווי מתמשך לצעירים הזקוקים לו. פיתוח שותפויות מערכתיות מאפשר לבחון כיצד ניתן להרחיב את המודל, לשמור על איכותו ולחבר אותו למענים ולמשאבים ציבוריים. מבחינת הופה, הרחבה מערכתית אינה מטרה בפני עצמה - היא נועדה לאפשר ליותר צעירים לקבל את התמיכה המתאימה להם.
6. החברה הישראלית והמשק: מעגל ההשפעה הרחב
היכולת של צעירים להשלים את לימודיהם, להשתלב בשירות, בהשכלה, בהכשרה ובתעסוקה, ולפתח עצמאות אישית וכלכלית, משפיעה גם על החברה הישראלית הרחבה.
הופה מבקשת לתרום לצמצום פערי הזדמנויות, לחיזוק מוביליות חברתית ולהרחבת השתתפותם של צעירים בחברה ובכלכלה. בטווח הארוך, הצלחה מתמשכת עשויה לתרום גם לצמצום העברת פערים ועוני בין דורות. יש להבחין בין התוצאות הישירות שהופה מודדת בקרב הצעירים המלווים לבין התרומה האפשרית שלה לשינויים חברתיים וכלכליים ארוכי טווח.
מי נמצא במרכז?
במרכז המודל עומד הצעיר. סביבו נמצאת רשת תמיכה שמחברת בין קשר אישי, זיהוי מוקדם, מענים קיימים והזדמנויות להמשך הדרך.
סביבו רשת תמיכה שמחברת בין קשר אישי, זיהוי מוקדם, מענים קיימים והזדמנויות להמשך הדרך
המשפחה, המסגרות החינוכיות, השירות, הרשויות והשותפים המקצועיים מסייעים לבנות את הרשת הזאת. החברה הישראלית נהנית מהתועלת החברתית הרחבה, והשותפים הפילנתרופיים והעסקיים מסייעים בפיתוח המודל ובהרחבת השפעתו.
הפער שאנחנו מצמצמים
הופה מבקשת לצמצם את הפער בין הזדמנות לבין היכולת לממש אותה, כך שעתידו של צעיר לא ייקבע רק לפי מידת התמיכה שעמדה לרשותו בתחילת הדרך.
